10% من الطلاب الاكاديميين في البلاد يدرسون علوم الحاسوب.. تفاصيل عن صناعة الحاسوب وآفاق تطورها

يزداد الطلب على تعلم موضوع علوم الحاسوب – الكمبيوتر، الذي أصبحت اكثر المواضيع شعبية في مستوى اللقب الأول في الجامعات والكليات في إسرائيل. وارتفع العدد في العام الدراسي الأخير ليقفز فوق حاجز الـ 20 الف طالب طالبة (70% ذكور، 30% اناث).

لكن ليس هذا فحسب، لقد ارتفع عدد العاملين في قطاع الهايتك هذا العام الى أكثر من 10% من العاملين في الاقتصاد المحلي، وما زالت سوق الصناعات التكنولوجية بحاجة الى الالاف من الاكاديميين في مجال الحاسوب والعلوم المختلفة. حيث تهدف الحكومة الى رفع هذه النسبة الى 15% من العاملين في الاقتصاد المحلي.

وفي هذا العام تم تسجيل رقم قياسي جديد يعزز صناعة الهايتك.. حيث بلغت الصادرات التكنولوجية الإسرائيلية في العام الأخير أكثر من 50% من اجمالي الصادرات.

للاطلاع على تفاصيل أخرى من تقرير سلطة الابتكار وأرقام تحليلية حول صناعة الهايتك في البلاد.. ندعوك لقراءة المقال..

المقالة بالتعاون مع Geektime

מזל טוב: מדמ"ח הפך למקצוע הלימודים הפופולרי בישראל, ושיעור המועסקים בהייטק חצה את קו 10%

אבל נחשו מה – יש גם בעיות רציניות שכדאי לשים אליהן לב

רשמית, עברו וחלפו הימים שבהם הורים חלמו על בת או בן רופאים ועורכי-דין. היום אנחנו מתבשרים כי מדעי המחשב (מדמ"ח) הפך למקצוע הלימוד הפופולרי ביותר לתואר ראשון באקדמיה בישראל. הנתון הזה ועוד רבים אחרים מגיעים אלינו מהדוח השנתי של הרשות לחדשנות שהתפרסם. שנצלול?

יותר מ-20 אלף סטודנטים מחכים להכנס לענף

על פי הדוח, מספר הסטודנטים שלמדו שילוב כלשהו של מדמ"ח עלה לראשונה על 20 אלף סטודנטים (במהלך שנת הלימודים הקודמת), שהם כ-10.8% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון. מבין כל הסטודנטים למדמ"ח לתואר ראשון כ-70 אחוז הם גברים ו-30 אחוז נשים, אולם המצב נהיה עגום יותר כשמסתכלים על מקצועות ההנדסה כמו הנדסת חשמל והנדסת מכונות – אז צונח שיעור הנשים ל-14-18 אחוז.

גם שיעור השכירים בהייטק צמח באופן משמעותי ב-8%, כאשר כ-27 אלף איש ואישה הצטרפו אל המעגל, מה שהגדיל גם את שיעור המועסקים בהייטק אל מעבר לקו 10 האחוזים (10.4%, ליתר דיוק) מסך העובדים במשק – לראשונה בתולדות ההייטק הישראלי, אם כי רחוק עדיין מיעד ה-15 אחוז של הממשלה. גם החלקו של ההייטק מהייצוא הישראלי גדל וחצה לראשונה גם את קו ה-50% ל-54%. שיעור הנשים בתעשייה לא השתנה ועומד עדיין על כשליש.

הרשות הציגה גם פילוח של תעסוקת העובדים לפי סוגי החברות שבהן הם מועסקים. לפי הפילוח, רק 8% מהעובדים מועסקים בסטארט־אפים ו-21% מועסקים בחברות צמיחה, כלומר סטארט־אפים שצמחו בשנים האחרונות לחברות בשלות יותר, אך עדיין מזוהות עם דנ"א ססטארט־אפיסטי. חברות רב לאומיות מעסיקות 18% מהעובדים, 30% מועסקים בחברות תעשייה טכנולוגית (למשל חברות ביטחוניות וחברות השייכות לענפי התרופות. ו-20% בחברות IT.

הענף עדיין מרוכז בתל אביב ומושך את האוכלוסיות הקבועות

למרות שהמגמה נראית חיובית, יש עדיין כמה נורות אזהרה שלא כדאי להתעלם מהן: אמנם 500 גברים חרדיים הצטרפו לענף בשנה האחרונה, אבל 1,200 נשים חרדיות נטשו אותו (סך הכל ירידה של 6% בכמות העובדים מהמגזר החרדי). גם מספר השכירים הערבים עלה בכ-200 איש בלבד למרות שהאחוז נשאר יציב.

תל אביב, באופן לא מפתיע, היא עדיין בירת ההייטק של ישראל, כשרבע מהעובדים בענף נמצאים בה באלפי חברות שונות. בבאר שבע, לעומת זאת, פעילים 98 סטארטאפים שמעסיקים מעט מאוד עובדים יחסית; בירושלים אמנם יש כמות גבוהה יחסית של חברות טכנולוגיה פעילות, אך היא מעסיקה מעט מאוד עובדים. חיפה מפתיעה לטובה עם מעט חברות באופן יחסי, אבל אחוז עובדים גבוה למדי שעומד על כ-13.6% מסך העובדים בענף. מחברי הדוח קוראים לשילוב של עוד אוכלוסיות בעוד מקומות בהייטק ברחבי הארץ, ולא רק בתל אביב.

נתון מעניין נוסף שעולה מהדוח הוא שהיחס להשקעות R&D בישראל כשיעור מהתוצר הוא הגבוה במדינות ה-OECD ועומד על 5.4%, אולם החלק הממשלתי (49 אחוז) נמוך משמעותית מהממוצע שעומד על 60 אחוז.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, מזהיר כי מלבד אותה ריכוזיות ענפית, גיאוגרפית ודמוגרפית, הסכנה האמיתית להייטק הישראלי טמונה בעובדה שישראל ממוקמת אחרונה מקרב מדינות ה-OECD בשיעור ההשקעה הממשלתית במו"פ – זאת למרות המקום הראשון בכלל ההשקעה : "ללא מאמץ ממשלתי ממוקד ורחב היקף מדינת ישראל תתקשה לשמור על המובילות. לטווח הארוך נדרשת יד מכוונת, שמאיצה ומחברת בין כלל השחקנים בענף".